רומן היסטורי ישראלי אוניברסלי
שרה, רבקה, רחל, לאה ו... מענטש
על האמנות של להישאר אנושיים בזמנים בלתי-אפשריים.
העולם מתפרק כאשר ארבע שותפות בלתי-נשכחות לדירת מעונות,
המאוהבות בפרופסור אחד מקסים,
בונות את חייהן ונהיות מי שנועדו להיות.
שנת 2025. רבע מאה למילניום. נדמה שדברים הגיעו לנקודת רתיחה. מלחמה מזה שנתיים ממלאה את עולמנו. כל המלחמות נשכחו. רק השואה. יש אומרים שהיא עכשיו. חברתית... ידענו ימים טובים יותר. אך האם לא היו חילוקי דעות בלשון המעטה מימים ימימה? משמאל ימינה? בבתי ספר בינה מלאכותית יצירתית טרפה מחדש את הקלפים, לאחר שנים שבהן הסטנדרטים החינוכיים נהיו יותר ויותר בירוקרטיים. כמה חבל שלא מיצינו את טיפוח החשיבה היצירתית של הילדים, חושבת שָׂרִי, גיבורת הספר. אבל כן, חשיבה יצירתית טופחה אלפיים שנה בקהילות יהודיות ברחבי העולם: בחברותות, באוטופיה, ביומני מסע, ובקונקטיביות של אגרות שאלות ותשובות ששטו הנה והנה על פני יבשות.
ספר זה עוסק בנקודת ביניים שבין חלוצים אוהבי שבת ושירי ביאליק שבנו את ישראל במו ידיהם לבין שנות האלפיים, שבהן נדמה שהאדמה הולכת ונדבקת בצבעי כאוס. בנות ובני כל המגזרים בישראל יתחברו אל הספר, יגלו את הרקע למה שמתרחש כיום ואת האפשרויות הגלומות לקראת תקווה.
בתחילת שנה ב' בלימודי ספרות בקמפוס הר הצופים בשנת 1989, לומדת שָׂרִי את 'חלום ליל קיץ'. פעם בשבוע הולכת שָׂרִי לקצה הקמפוס לרקוד ריקודי עם, מקום שנדמה כיער מהמחזה השיקספירי, המרחב הכאוטי. בת רוקדת עם בן, שתיכף מזמין בת אחרת, שכבר הבטיחה את הריקוד הבא לבן אחר, שבעצם עיניו הומות לזו בקצה החדר שמתבלטת בעל כורחה. מדי פעם, שָׂרִי וחברותיה לדירת המעונות מוזמנות לקידוש אצל הפרופסור לספרות אנגלית שלה, ניצול שואה רווק שארבעתן היו מוכנות להתחתן איתו בזה הרגע. יצירתי כל-כך.
כותבת יצירתית כמו הגדולים רוצה שָׂרִי להיות, אך היא עוד תגלה שלא פשוט להיות הורים לילדים יצירתיים בבית הספר. אפילו ביסודי, שם עוד זוכרים את הפועל 'לשחק'. בינתיים, רוחות המלחמה מתגברות, דיבורים על סקאדים, חלוקת מסכות אב"כ. איך אפשר בכלל לחבוש אותן? עד שהחרדה מפוצצת את מציאות החיים בקמפוס. במפגש פסגה בליל המילניום מגלים ארבע החברות והפרופסור כי חייהם התפתחו בכיוונים שונים, אך גם שהשנה שהיו שותפים לה על גבול שנות ה-90 של המאה ה-20 היתה משמעותית לחייהם, לזוגיות שמצאו אם מצאו, לילדים שהולידו או שחלמו עליהם.
ארבע החברות למעונות מגלמות את היצירתי בתרבות שממנה באו: החילונית-אשכנזית, החרדית, האתיופית והמזרחית- המסורתית. שיחותיהן בערבים סביב שולחן דירת המעונות הפשוט סובבות עולם, כשם שתחומי הלימוד שלהן מגוונים: ארכיאולוגיה, מזרח תיכון, ספרות, ויחסים בינלאומיים. רק הפרופסור האהוב אך הבלתי מושג יכול לעשות סדר בבלגן השיחות שלהן עם הרבה הומור יהודי, שבעיניו הוא מרכיב חשוב בחשיבה היצירתית היהודית, ועם דאגה ואכפתיות – הבסיס האתי לחברה יצירתית פרודוקטיבית. מתברר שזהו המפתח. והצעירות מתכוונות להכניס אותו לאמתחתן כשהן יוצאות לחיים בפתאומיות בעל כורחן, בפרוץ מלחמת המפרץ.
סיפורי הליבה של ארבע החברות, שמתגוררות ביחד בשנה הרת גורל, נובעים מסיפורי ארבע האמהות שבתורה, בגרסה מודרנית. ולפיכך, איך אפשר שלא יהפכו למנהיגות?! דמויותיהן של ארבע החברות מבוססות גם על האחיות מתוך הספר "נשים קטנות", האהוב על פני דורות. רומן היסטורי זה נשזר ביצירתיות רבה בדמיונה של הסופרת, על בסיס חוויות אישיות שיהיו מוכרות לרבות ורבים. רומן עוצר נשימה, שחובר כדי להוביל לעבר עתיד טוב יותר, שמתחיל בקבלת עצמנו כפי שאנחנו עכשיו. ספר משעשע עד כאב שלא תוכלו להניח מהיד, שהמסר העיקרי שלו הוא שתקווה היא דבר שבונים, כמו סבא ישראל שבנה בתים בכפות ידיו הענוגות.