חדשנות ויזמות בחינוך בעיניי אינטליגנציה אנושית

ציור אינטליגנציה אנושית, ציירה מיכל קורנפלד, יוני 2026.

אני מצטערת שלא פרסמתי מאמר כבר זמן רב; הייתי עסוקה בכתיבת ספרי הבא, רומן היסטורי שנועד להעלות את המודעות לאופן שבו דיכוי היצירתיות פוגע בילדים ובנוער, עד כדי בעיות כצעירים ובהמשך החיים.

לאחרונה הצגתי בכנס 'חדשנות ויזמות בחינוך' ורציתי לשתף אתכם בכך. נושא הכנס היה 'שילוב ידע מדעי-יישומי בהוראה ובלמידה'.

המילה 'יצירתיות' הוזכרה פעמים רבות, מה שגרם לי לחשוב שהנסיבות אולי נהיו פורות לשינוי. הגישה הפתוחה לחדשנות בתהליכי הוראה-למידה נתנה לי את ההשראה לצייר את הציור של מאמר זה: 'אינטליגנציה אנושית' (טכניקה מעורבת).

הכנס נפתח בברכות חמות של נשיאי המכללה האקדמית הגליל המערבי והמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, ושל סמנכ'ל ארגון אורט ישראל. מירי שריד ועידית ליבנה קידמו את פנינו בהשראה המעצימה שלהן לחדשנות.

סוגטה מיטרה הציג עקרונות מרכזיים לחינוך יצירתי בתגובה למציאות הבלתי צפויה של ימינו: שילוב משחק בלמידה; שימוש במסך משותף ללמידה קבוצתית (המאפשר ניצול בינה מלאכותית  ללמידה תוך ניתוק מרשתות חברתיות); אופטימיזציה פיזית של סביבת הלמידה (תאורה, צליל); הזמנת התלמידים לבנות אב-טיפוס כדי לבטא את מה שלמדו, ועוד.

סטפן וינסנט-לנקרין מה-OECDהדגיש כי יצירת רעיונות ופתרונות חדשים היא המיומנות המרכזית הנדרשת למקצועות חדשניים. הוא הציג את המסגרות המושגיות של ה OECD-ליצירתיות ולחשיבה ביקורתית, יחד עם מערכי שיעור ישימים לטיפוח למידה מסוג זה באתר היעודי.

הצגתי במסגרת הפאנל שכותרתו 'חדשנות בהכשרת מורים', שהונחה ביד אמן על ידי אלונה פורקוש, המקדמת אוריינות של המאה ה-21, לצד רותי סגל ואידית גת, חוקרות המגלות דרכים פרודוקטיביות שבהן תלמידים יכולים להשתמש בבינה מלאכותית ללמידה יעילה של מדע וטכנולוגיה.

המצגת שלי התמקדה במודל סוגי הידע של חינוך לחדשנות להכשרת מורים במאה ה-21, המבוסס על המחקר הבינלאומי שלי, שעליו אני מתכננת לכתוב ספר בשנה הבאה.

בהסתמך על עבודתו פורצת הדרך של שולמן, הצגתי סוגי ידע חדשים להכשרת מורים, החיוניים להפיכת התיאוריה לפרקטיקה: ידע באתיקה של הדאגה והאכפתיות וידע עצמי.

האתיקה של הדאגה והאכפתיות נדרשת כדי שנעשה כל מאמץ אפשרי ללמוד על צורכי התלמידים ברמה האישית, האקדמית והתרבותית.

אז נוכל להשתמש במרכיבי פרומפט מערך השיעור הבאים כדי להתאים את הלמידה באופן אישי: מקצוע, נושא, סטנדרטים רלוונטיים, מיומנויות המאה ה-21 שיש לטפח, והצרכים ותחומי הענין האישיים של התלמידים.

במהלך הכנס הועלתה השאלה: כיצד אנו מאזנים בין הלחץ של ההערכה סטנדרטית לבין האוטונומיה של המורים והתלמידים לטעות, לקחת סיכונים ולטפח חשיבה יצירתית?

ראשית, בהתחשב במרכיבי פרומפט מערך השיעור המוצגים כאן, אין כל בעיה של איזון. תוכנית השיעור נועדה ללמד את הסטנדרטים בצורה יעילה יותר.

שנית, נטילת סיכונים משקפת רוח יזמית שהלומדים רוכשים תוך כדי ביצוע פרויקטים שמטרתם ליישם את הלמידה שלהם. גם זה משולב בתהליכי ההוראה והלמידה.

שלישית, 'טעות' היא מילה שגויה. עלינו להשתמש ב'ניסיון'. חשבו כמה ניסיונות נדרשים כדי ליצור סצנה קולנועית מושלמת. באנגלית: mis-take.

באשר לידע העצמי: יש להתמקד בהנחיית הסטודנטים לזהות את נקודות החוזק, המשאבים הפנימיים והאתגרים שלהם, כדי ליצור פרופיל אישי של האופן בו הם משתתפים בפיתוח רעיון יצירתי. כך, הם יוכלו להדריך לומדים עתידיים בנתיבי החשיבה היצירתית.

משמעות הדבר היא שחשוב שהכשרת המורים תכלול משימות משתפות, כגון יצירת תוכנית שיעור והצגתה בפני הכיתה. המנחה יכול לשבת עם הצוותים בזמן שהם עובדים, להתבונן ולאחר מכן לספק תובנות בונות לגבי ההשתתפות של כל סטונדט, מה שמעורר רפלקציה נוספת.

היתרון בהכשרה כזו הוא שהסטודנטים זוכים לגלות את תוכניות השיעור של עמיתיהם, ובכך רוכשים ידע תוכני רב-תחומי.

נושא נוסף שעלה במהלך הכנס היה כיצד לטפח את היצירתיות של התלמידים בעידן שבו נעשה שימוש בבינה מלאכותית בלמידה. על סמך המחקר שלי, האסטרטגיה צריכה להתבסס על למידה מבוססת פרויקטים הקשורה ליעדי הפיתוח בר-הקיימא (SDGs- Sustainable Development Goals) של ארגון האו"ם. על התלמידים לחקור את הרעיונות שהם עצמם העלו, כדי שיגלו מוטיבציה. מרכיבי הפרומפט למערך השיעור שהוזכרו קודם יכולים לסייע בחיבור בין הנקודות, וההכשרה למורים שתוארה תומכת בתהליכים אלה.

לבסוף, הועלתה השאלה מדוע היצירתיות נדחקת למקום שולי במערכת החינוך. היצירתיות היא פונקציה של האונה הימנית. עם זאת, תוצר היצירתיות הוא חדשנות – וזה מה שעלינו להדגיש. לכן, לאסטרטגיית חמש הלמידות שלי יש כעת שם חדש: למידות החדשנות: לחקור (Explore), לחוות (Experience), להעריך (Evaluate), להעצים (Elevate), להביע (Express).

השבוע היה לי העונג לארח את פרופ' אלונה פורקוש, מנהלת הפאנל, בביתי היצירתי הצנוע. שוחחנו על החזון שכל התלמידים ימצאו את הקול היצירתי שלהם בכיתה כדי להשיג הצלחה אקדמית.

מיכל קורנפלד ממגדלים ילדים חושבים יצירתית ופרופסור אלונה פורקוש מהמחלקה הבינלאומית במכללה האקדמית לוינסקי-וינגייט

בזה אני נפרדת מכם. בהצלחה ותיהנו מסוף שנת הלימודים. המרתון עומד להסתיים בקרוב.

מוזמנים לקרוא להלן את מכתב התודה של הועדה המארגנת של הכנס (מצורף באנגלית, תרגום בצד).

למדו עוד על הספר מיכלאנג'לו במאה ה-21 - מודל ההוראה של המאה ה-21 המלא, המשלב יצירתיות, הכלה ומצוינות אקדמית – התומך במורים בהכנת התלמידים לא רק למבחנים, אלא גם לחדשנות, לשיתוף פעולה וללמידה לכל אורך החיים בעולם המשתנה במהירות.

תרגום מכתב ההערכה:

אל: גב' מיכל קורנפלד

נושא: הערכה על תרומתך לכנס הבינלאומי השני בנושא חדשנות ויזמות בחינוך 2026

גברת מיכל קורנפלד הנכבדה,

בשם נשיאי המכללה האקדמית הגליל המערבי, המכללה האקדמית לוינסקי-וינגייט ו-אורט ישראל, יחד עם הוועדה המארגנת של הכנס הבינלאומי השני לחדשנות ויזמות בחינוך, אנו מביעים את תודתנו הכנה על השתתפותך החשובה.

ההרצאה שלך העשירה את הכנס במחקר מעורר מחשבה, תובנות מעוררות השראה ופרספקטיבות חדשניות על חינוך. עבודתך משקפת את החוסן, היצירתיות ורוח החשיבה קדימה העומדים בלב השינוי החינוכי — תכונות החיוניות במיוחד בעולם המורכב והמשתנה במהירות של ימינו.

הכנס השנה סימן אבן דרך משמעותית, כשהוא מפגיש לראשונה שלושה מוסדות אקדמיים מובילים במחויבות משותפת לקידום חדשנות ויזמות בחינוך.

אנו מודים לך על שהיית חלק ממאמץ שיתופי זה ועזרת לעצב את הדיאלוג העשיר שאפיין את האירוע.

במבט לעתיד, אנו מקווים להמשיך בדיאלוג זה ולשתף פעולה שוב בעתיד. אנו מזמינים אותך בחום להגיש יוזמות חדשות והצעות מחקר לכנס השנתי הבא שלנו.

בהערכה,

הועדה המארגנת של הכנס

המכללה האקדמית הגליל המערבי - המכללה האקדמית לוינסקי-וינגייט – אורט ישראל

ליחצו לביקור באתר של מיכל קורנפלד!