אמון אסטרטגי - הבסיס לבחירה להשתתף ולהציג בכיתה כדי להפחית חרדה

אנחנו רוצות.ים שתלמידות.ים יציגו בכיתה תוצר מקורי שהשתתפו בפיתוחו מבחירה. לשם כך דרוש אמון כבסיס ואסטרטגיה כזרז.

אמון משמעו שגם כשלא רואים את הסוף, כשהתמונה המלאה עדיין לא ברורה, יש אמונה שיהיה בסדר, שאנחנו ביחד בסירת ההצלה הזו בעוד האניה טובעת.

לשחקני אימפרוביזציה יש אמון כזה זה בזה, אך סביר שהם באים מרצונם לסדנת המשחק. המוטיבציה הפנימית היא גורם המפתח. אפשר לאמר שילד.ה ונער.ה הולכים לבית הספר מחוסר בחירה. זהו גם מאפיין העשייה היומיומית: שיעורי הבית לא בהכרח מותאמים לכל ילד, חייבים לשבת.

אפשר להבין שמצטבר תסכול מתוך תחושה שהמורים לא מאמינים בי, לא רואים את מי שאני. יכול להיות שאני בעצמי לא יודע.ת מה אני שווה = מה המתנות שנולדתי איתן.

יכול להיות שהתסכול יצא כשיימינג כלפי עמית לכיתה. סביר ביותר שהתסכול יאגר בפנים, והתוצאה: חרדה - המונח השכיח ביותר כיום לתיאור ילדים ונוער.

מעצם זה שהלימודים נחתמים בציון, הסביבה תחרותית. המשמעות היא שלא נורא אם אשים רגל לעמית לכיתה, כדי לנצח במקצה הספרינט. אבל לא, זה מרוץ שליחים. זו ריצה למרחקים ארוכים - שדורשת לעיתים לתת לגוף הנחה - ריצה יותר איטית שבסדר גמור שמישהו בינתיים עוקף אותי. אני אוגר.ת כוחות, ואז ארוץ יותר מהר. כולם יגיעו לקו הגמר - זה מה שחשוב.

אמון הוא רב ממדי: אמון של המורה בי, בתלמיד.ה, שאני יכול.ה; אמון של התלמיד.ה במורה שהוא.היא יעזרו לי להגיע לקו הגמר האישי (שזה תמיד קו ההתחלה של המקצה הבא); אמון של המורה בעצמו.ה שהוא.היא באים משליחות, מטוב; אמון של התלמיד.ה בחוזקותיו.ה.

ובעיקר, גם המורה וגם התלמיד.ה זקוקים לאמון שהם שולטים במצב - כדי שירשו לעצמם להכנס למצב של פלא wonder, כי זוהי המפלצת שעלולה לאכול אותנו מרוב עמימות. היא השד המאיים של להיות בתהליך כשהתשובות החד-משמעיות מתמהמהות.

ציור פלא - מיכל קורנפלד 2026 (C)

עמימות היא תחושה מאד קשה. כל-כך בלתי נסבלת שצריך סיגריה, או פתרון זמין אחר כמו חרדה. בשאלה סגורה שרק צריך לבחור תשובה מתוך 4, אין כמעט עמימות. בבניית תוצר למידה שנרצה שתלמידים ישתתפו ואף יציגו, יש הרבה עמימות. אבל אסטרטגיית למידות החדשנות יכולה להנחות, כמו פדגוג המלווה את הלומד.ת יד ביד בשביל החדש: ה-yellow brick road.

היתרון הוא שהשביל תחום במרחב שמאפשר פלא.

זה דורש טיפה זמן, מעט סבלנות, והרבה אומץ.

אבל זה נותן המון תקוה.

אסטרטגית למידות החדשנות מבנה בחירה:

1. לגלות - אני מתיידד.ת עם נושא השיעור באמצעות הרצאה קצרה, או דרך אינטראקטיבית מסקרנת.

2. לחוות - אני מעמיק.ה בנושא בלמידה פעילה חווייתית.

3. להעריך - מחוון הערכה מעצבת מכוון אותי לתוצר שאציג.

4. לפתח - אני מפתח.ת את התוצר שאציג, שיציג מה למדתי.

5. לבטא - אני מציג.ה, ולומד.ת מהמצגות של עמיתיי.

אסטרטגיה זו היא זרז ללמידה המשמעותית. אך הבסיס, כאמור, הוא האמון.

אז נתחיל בקביעת הכללים:

1. המילים הבאות לא קיימות באוצר המילים: טעות, מוזר, שטות - כל רעיון תורם.

2. אני זוכר.ת איך הרגשתי במצבים שהרימו גבה על רעיון שלי, ולעולם לא אעשה את זה לאחר.

3. הומור הוא חידוד חשיבה שמשקף זווית ראיה חדשה - לעשות צחוק ממישהו אחר זה פשוט לא מצחיק.

4. אני חושב.ת יצירתי בונה, חיובי - אם רעיון שלי יוביל לתוצאה שלילית או יפגע במישהו, הוא יורד מיד לתיבת ה-SPAM.

5. אני מתחיל.ה את דברי ב: מעניין, אני רוצה להוסיף, זה מעורר שאלה, אפשר גם לומר, מה אם היינו...

לסיכום לגבי אמון אסטרטגי, הנה חוק בסיס של השתתפות באימפרוב: תמיד אני אומר.ת משהו שעמית.ה יכול.ה להמשיך לבנות ממנו. ונוסיף: להבנות את הלמידה ממנו, ולהיבנות ממנו.

אז יכול להיות שתהיה יותר עמימות, אך שווה לראות אם תהיה פחות חרדה. ועמימות, אם אתייחס לציור פלא שלמעלה, כמו שהיא תחושה אנושית קיומית מאיימת, היא גם הפתח לצבעים מרהיבי עיניים.

בהצלחה!

מיכל קורנפלד

גלו עוד על תכנית גפן לחידוש בית ספרי יצירתי בגישת פתרון בעיות ופרסונליזציה!

בקראו באתר של מיכל קורנפלד: www.KorenfeldMichal.com