תמורה במודל בתמורה לחשיבה יצירתית, מוטיבציה, חדשנות ואתיקה בהוראה

אנחנו יודעים שרצויה למידת חקר במכוונות אוטונומית של הלומד, באופן אישי או כחלק מצוות, כדי לגדל בוגרי המאה ה-21. לשם חינוך ליצירתיות מסוג זה, המפתח כישורי חדשנות, דרוש שינוי חשיבתי קטן מצידנו.

כאשר איש החינוך אומר ללומד: אני יודע מה אתה צריך ללמוד ואיך, ורצוי שתגשים את מה שאני אומר, הלומד סביר שיקבל את דבריו, כך לימדו אותו לעשות מהגן, אבל עדיין יעשה את משימת הלימוד מתוך מוטיבציה חיצונית: כדי להצליח במבחן וכדי לקבל ציון טוב. זה לא לגמרי יבוא ממנו. גישה זו משקפת את אתיקת המידות הטובות, העתיקה כימי אריסטו.

יכול להיות שאיש החינוך יהיה מאוד אמפתי, ובגישה טובה יעודד את הלומד לאמץ את המלצותיו. הלומד ישתתף באופן פעיל בתהליך הלימוד, אך יהיה פחות מוּנע מאשר בלמידה שבאה לגמרי ממנו.

אז מהי למידה שבאה לגמרי מהלומד, כלומר מתוך מוטיבציה פנימית? כאן, בעצם המורה אומר ללומד: אני רוצה לגלות מהם תחומי הענין שלך, מה מעניין אותך? מה את.ה צריכ.ה כדי לפתח לא רק ידע אלא גם את מיומנויות המאה ה-21 בהתאם לפוטנציאל שלך? הגישה המשתקפת כאן היא של אתיקת הדאגה והאכפתיות, שהיא חדשנית כימי הפמיניזם.

יתכן שבאשר לאתיקה כזו, שנחשבת לנשית, היא אולי מאיימת עבור רבים. אך למעשה, מה שאנו רוצים הוא שילוב של שתי האתיקות. השגת איזון ביניהן. אם לא נתחיל לפחות ביישום של אתיקת הדאגה והאכפתיות, לא יקרה שינוי.

ובקשר לשאלות שהמורה רוצה ללמוד מהתלמיד: אלו שאלות שדורשות היכרות, שיחה, או שאלון משוב אינטרנטי פשוט.

השלב הבא הוא להתאים את הלמידה ללומד.ת המסוימ.ת. אפשר לשאול את הצ'אט: איזה פרויקט יכול לעשות תלמיד במקצוע פיזיקה, בשיעור על החלל לפי תכנית הלימודים, כאשר מה שמעניין אותו הוא פוטנציאל האנרגיה של חול הירח, וכדאי שיפתח מיומנויות תקשורת בינאישית ושיתוף פעולה?

גם הלומד עצמו יכול לשאול את הצ'אט שאלות כאלו, כדי למקד את הפרויקט שבאמצעותו יִלמד את הנושא.

שימו לב למרכיבי הפרומפט: מקצוע, נושא, לפי אילו סטנדרטים, ולטיפוח אילו מיומנויות. אפשר להוסיף: לאילו תלמידים, להתאמה לתחום ענין מסוים של תלמיד.ה, לאיזה כיתה, ועוד.

דרך אגב, שאלתי את הצ'אט. אפשר לראות את תשובתו בסוף מאמר זה.

צפויה מוטיבציה אדירה, אך חשוב שנתמוך בה. תפקיד המורה הוא לעזור ללומד לזהות במה הוא תורם לפיתוח רעיון הפרויקט כחלק מצוות או באופן עצמאי, ומה מעכב אותו. אנחנו רוצים שהלומד יפתח מודעות לפרופיל האישי שלו כמשתתף בפיתוח הרעיון, שיעזור לו מאוד בעתיד כעובד בצוות.

תהליך פתרון הבעיות היצירתי לפי האגודה לחינוך ליצירתיות

כדאי להעמיק את הידע בפתרון בעיות יצירתי כדי לשכלל את מיומנויות החדשנות. התהליך מבוסס-המחקר מתחיל בלהבהיר (clarify) את האתגר באופן מקיף (חשיבה מסתעפת – divergent thinking). רק אז נתחיל לצמצם לקראת ניסוח הבעיה (חשיבה מתכנסת - convergent thinking). כדאי כבר לזהות ולנסח קטגוריות לגבי מה יהווה יישום מוצלח של הפתרון במסגרת הפרויקט.

השלב השני הוא העלאת רעיונות (ideate), בתחילה תוך דחיית השיפוט (חשיבה מסתעפת). הסיבה שרצויים הרבה רעיונות, לפני שבכלל מתחילים לחשוב על מה רצוי, היא שהנטייה האנושית היא להעלות רעיון, להתאהב בו, ומיד ליישמו. והעניין הוא שככל שמעלים יותר רעיונות, כך הם נעשים יותר טובים. אחרי מה שנקרא סשן יצירת רעיונות, שעלול להיות עבור הלומדים מוזר אך מרתק ומהנה, אפשר להתחיל להעריך בחשיבה ביקורתית את הרעיונות (חשיבה מתכנסת). הרעיון שכדאי לבחור בו הוא זה שהכי רלוונטי לבעיה שניסחנו בשלב הראשון, הכי ישים, והכי מתאים לקטגוריות שהגדרנו מראש.

השלב השלישי הוא לפתח את הרעיון (develop). לגבי תלמידים, אפשרי שהכוונה היא לפרויקט שהם רוצים לפתח, העונה על הבעיה שהם מתכוונים לפתור, באופן המיישם את חומר הלימוד. זהו שלב קשה עבור התלמידים שהשלב החביב עליהם ביותר הוא להבהיר (שמיטיבים לעשות מחקר מקיף) או לאלו שהם רעיונאים סדרתיים (ואין להם סבלנות לפתח).

השלב הרביעי, האחרון והחשוב, הוא ליישם (implement) את הרעיון שפיתחנו לפי הקטגוריות שניסחנו מראש. הדבר אינו מובן מאליו - רוב הסיכויים שבשלב זה התלמידים שכחו כבר את הבעיה שלשמה התחילו את התהליך. יש תלמידים ששלב היישום טבעי להם, עבורם השלבים הקודמים הם בגדר סבל. חשוב לעודדם לאורך התהליך, כי אם הם לא יעשו את שלושת השלבים הראשונים במלואם, התוצר שיישמו יהיה בחסר.

הוגים רבים העלו תהליכי חשיבה. בראשית המאה ה-20,

כחלק מחינוך לדמוקרטיה, דיואי הציע:

מודל החשיבה לפי דיואי

1)   העלאת רעיונות (suggestion) - כפתרונות אפשריים  לבעיה לא ברורה.

2)     שִכְלוּן (intellectualization) – הקושי מנוסח כבעיה שיש לפתור.

3)     רעיון מנחה (guiding idea) – רעיון אחר רעיון נבחנים כהיפותזה תוך איסוף מידע.

4)     הנמקה (reasoning) – בתהליכי חקר, רעיונות מהעבר ומההווה מחוברים תוך הרחבת ההשערה.

5)     בחינת ההיפותזה (hypothesis testing) – הרעיון המשופר נבחן באמצעות פעולה מעשית או שבדמיון.

תהליך החשיבה מוכר ודאי. הוא עדיין לא מדגיש את שלב היישום, שתהליך פתרון הבעיות היצירתי מתעקש עליו. מה אתם אומרים על כך, שיישום בתהליכי הוראה-למידה קורה כאשר הלומד מבטא את מה שלמד בכתב, בעל-פה לעמיתיו ללמידה, או כתוצר המשולב בטכנולוגיה חינוכית? נשמע מעורר מוטיבציה. אך נתקל בקשיים רבים, שמאמר זה מציע כיצד לגשר עליהם בדרך שמחברת בין חדשנות פדגוגית לטיפוח כישורי חדשנות.

מודל החשיבה לפי וואלאס

וואלאס הציע מודל חשיבה נוסף:

1)     הכנה (preparation) – שלב מודע של חקר והתנסות.

2)     דגירה  (incubation) – שלב המתרחש בתת-המודע, דעתו של הלומד מוסחת מהחקר, אפשרי שהוא עוסק בפעילות גופנית (מכירים את זה שבמכון הכושר באים רעיונות?)

3)     התיידדות (intimation) – הרעיון עולה מתת-המודע למודע.

4)     הארה (illumination) – הרגע בו התהליך האסוציאטיבי עולה במודע.

5)     אימות  (verification) – הערכת הרעיון.

מודל החשיבה הזה מעלה שאלות:

האם אנחנו מאפשרים את זמן הדגירה וההתיידדות מבלי למנוע רעיונות?

האם אנחנו מאפשרים ללומדים.ות לבטא את קולם.ן האישי?

5Es Instructional Model

תהליכי הלמידה כפי שהם ידועים כיום מבוססים על שיטת The 5 Es Instructional Model.

המודל הגיע מתחומי המדע, ויושם גם בתחומי למידה אחרים.

הוא כולל:

להפעיל     Engage

לחקור  Explore          להסביר  Explain        להרחיב  Elaborate

ולהעריך    Evaluate

אפשרי שמודל דומה מורחב יאפשר גם יישום,

בכך שהלומדים יבטאו את התוצרים שלהם.

The Innovation Es Model

אקרא לכך: The Innovation Es,

לְמידוֹת החדשנות:

לגלות  Explore         

לחוות Experience 

להעריך Evaluate    

לפתח Elevate          

לבטא    Express         

שינוי קטן, נכון? ובכן, האתגרים גדולים. אך אפשרי שהשינוי המושגי הפעוט יסלול את הדרך, ויביא מוטיבציה גם לתלמידים וגם למורים. אפרט לגביו ולגבי ההתפתחות המקצועית ההמשכית האישית של מורים לקראתו, במאמרים הבאים.

היתרון בשינוי הקטן יכול להתבטא בתקווה, באופטימיות ובחוסן שנולד מכוח פנימי יוצר. ברחבי העולם הודגשה במשך השנים החשיבה הביקורתית, אך חשוב להשלים אותה עם חשיבה יצירתית. בחשיבה ביקורתית מעריכים את הבעיה, בחשיבה יצירתית מפתחים ומיישמים את הפתרון, לפי מודל פתרון הבעיות היצירתי שהצגתי. בעצם, המורה עצמו משתמש בתהליך פתרון הבעיות היצירתי: הוא מבהיר את צורך התלמיד.ה, מעלה רעיונות לפרויקט אישי, מפתח רעיון אחד, ומזמין יישום על ידי הלומד.ת. חדשנות פדגוגית זו, עם הבסיס האיתן של אתיקת הדאגה והאכפתיות, היא הבסיס לחידושים טכנולוגיים בחינוך.

אני חוששת שמרוב חשיבה ביקורתית השתרש בעולמנו הייאוש, כי רואים את הבעיות אך לא רואים פתרונות. חשיבה יצירתית יכולה לתת כלים לְחידוש עבור הלוֹמדים ואנשי החינוך יחד, וגם להביא ללמידה משמעותית לקראת מוטיבציה וחדשנות באמצעות בסיס אתי שמוביל להצלחה.

ולסיום הנה השאלה ששאלתי את הצאט:

איזה פרויקט יכול לעשות תלמיד במקצוע פיזיקה, בשיעור על החלל לפי תכנית הלימודים, כאשר מה שמעניין אותו הוא פוטנציאל האנרגיה של חול הירח, וכדאי שיפתח מיומנויות תקשורת בינאישית ושיתוף פעולה?

תשובת הצ'אט:

אפשר לבנות סביב זה פרויקט מעולה שמשלב פיזיקה של החלל, אנרגיה, חקר מדעי ועבודת צוות. הרעיון המרכזי: "האם חול הירח יכול לשמש מקור אנרגיה עתידי לאנושות?"

הפרויקט מתאים במיוחד אם רוצים לפתח גם:

• עבודת צוות

• תקשורת בין־אישית

• הצגת טיעונים

• פתרון בעיות משותף

• חקר עצמאי

  
  

הצעה לפרויקט מרכזי

“משימת ירח: תכנון מושבת חלל המבוססת על משאבי רגולית”

(רגולית = חול/אבק הירח)

מטרות פיזיקליות לפי תכנית הלימודים

התלמידים יחקרו:

• קרינה מהשמש

• אנרגיה גרעינית והיתוך

• הולכת חום ובידוד

• כבידה חלשה

• תנאי סביבה בחלל

• הפקת אנרגיה ממשאבים מקומיים

• יעילות אנרגטית

הרעיון המדעי

יש כמה כיוונים אמיתיים שחוקרים כיום לגבי חול הירח:

1. הפקת הליום-3

איזוטופ נדיר שייתכן שבעתיד ישמש להיתוך גרעיני.

2.הפקת חמצן ומתכות

מהרגולית אפשר להפיק:

• חמצן לנשימה

• ברזל/טיטניום לבנייה

• חומרי גלם לטכנולוגיה

3. אגירת חום ואנרגיה

חול הירח מתחמם מאוד ביום ומתקרר בלילה — אפשר לבדוק רעיונות לאגירת אנרגיה תרמית.

איך הופכים את זה לפרויקט קבוצתי שמפתח שיתוף פעולה?

חלוקת תפקידים בצוות

כל תלמיד מקבל “תפקיד מומחה”:

תפקיד	אחריות
פיזיקאי אנרגיה	חישובי אנרגיה ויעילות
מהנדס חלל	תכנון מושבה/מערכת
חוקר ירח	חקר תכונות רגולית
אחראי תקשורת	ראיונות, מצגת, תיאום
כלכלן חלל	האם זה משתלם?
אתיקאי	האם מותר לנצל משאבי ירח?

כך חייבים:

• לתקשר

• לשלב מידע

• להגיע להסכמות

• להציג יחד

תוצרים אפשריים

אפשרות א — דגם פיזי

בניית דגם של:

• תחנת ירח

• מערכת כריית רגולית

• תחנת אנרגיה

מחומרים פשוטים:קרטון, מדפסת תלת־ממד, לגו, Arduino וכו'.

אפשרות ב — “כנס חלל”

כל צוות מציג:

• איך יפיק אנרגיה

• מה הסיכונים

• כמה אנרגיה תופק

• האם זה ריאלי

אפשר לעשות:

• דיון פאנל

• שאלות קהל

• הצבעה על הפתרון הטוב ביותר

זה מצוין למיומנויות תקשורת.

אפשרות ג — סימולציה/משחק תפקידים

“סוכנויות חלל מתחרות”

קבוצות מייצגות:

NASA

ESA

SpaceX

China National Space Administration

והן צריכות:

• לשכנע משקיעים

• להציג נתונים פיזיקליים

• להתמודד עם מגבלות אנרגיה

ניסויים שאפשר לשלב

ניסוי חימום וקירור

להשוות:

• חול רגיל

• אדמה

• אבקה כהה

ולבדוק:

• ספיגת חום

• פליטת חום

• אגירת אנרגיה

קישור יפה לפיזיקה של קרינה וחום.

שאלות חקר טובות

• האם כריית רגולית יכולה לספק אנרגיה לכדור הארץ?

• כמה אנרגיה צריך כדי להוציא הליום-3?

• האם האנרגיה המופקת גדולה מהאנרגיה המושקעת?

• האם עדיף אנרגיה סולארית על הירח?

• אילו בעיות פיזיקליות קיימות על הירח שאין בכדור הארץ?

מיומנויות שהתלמיד ירכוש

בפיזיקה

• אנרגיה

• קרינה

• תרמודינמיקה

• חישובים

• מודלים מדעיים

במיומנויות רכות

• עבודת צוות

• חלוקת אחריות

• ניהול זמן

• פרזנטציה

• דיון מדעי

• פתרון קונפליקטים

רעיון מתקדם ומרשים במיוחד

“ועדת האו״ם למשאבי הירח”

הכיתה הופכת לדיון בינלאומי:

• מי רשאי להשתמש במשאבי הירח?

• האם זה מסוכן?

• איך מחלקים אנרגיה?

זה משלב:

• פיזיקה

• אתיקה

• כלכלה

• תקשורת בין־אישית

ויכול להיות פרויקט מאוד בולט ומקורי.

אם תרצה, אני יכול גם להכין:

• מערך עבודה שבועי מלא

• רובריקת הערכה למורה

• שאלות חקר מדויקות

• רעיון לניסוי פשוט בבית ספר

• מצגת פתיחה לפרויקט

• גרסה שמתאימה לחטיבה או לתיכון.

בהצלחה!

המאמרים הבאים יעסקו בהערכה אפקטיבית בעידן AI, בשימוש אסטרטגי בבינה מלאכותית, בהתפתחות מקצועית, בהכשרת מורים, בלומדים בעלי איזון בין "בּוֹר סוּד" ל"מעין המתגבר", בהוראת שפה לפי מסגרת CEFR, ועוד.

מיכל קורנפלד

סופרת וחוקרת יצירתיות לשם חדשנות ורווחה

פיתוח מקצועי

ספרים

בקר.י בדף המאמרים הראשי לרישום לקבלת הודעה על פרסום מאמר חדש

לקריאה נוספת:

1. Creative Problem Solving Resource Guide by the Creative Education Foundation

2. Farrell, T. S. (2012). Reflecting on reflective practice:(Re) visiting Dewey and Schön. TESOL journal, 3(1), 7-16.

3. Joswick, C., & Hulings, M. (2024). A systematic review of BSCS 5E instructional model evidence. International Journal of Science and Mathematics Education, 22(1), 167-188.

4. Noddings, N. (2012). The caring relation in teaching. Oxford Review of Education, 38(6), 771-781.

5. Sadler-Smith, E. (2015). Wallas’ four-stage model of the creative process: More than meets the eye?. Creativity research journal, 27(4), 342-352.